הסיכונים הכרוכים בטיפול רפואי

החובה ליידע את החולה בדבר הסיכונים הכרוכים בטיפול רפואי
בתי המשפט בארץ פסקו כי אין לדרוש מהרופא המטפל, כי היקף ההסברים שניתנים למטופל, יהיה מוחלט ויכלול סיכונים רחוקים ובלתי משמעותיים. יש לצמצם היקף זה לגדרם של סיכונים ממשיים בלבד, שהינם מהותיים, בנסיבות העניין, כלומר במרבית המקרים לא מטילים חובה מוחלטת על הרופא המטפל לשטוח בפני המטופל, את אין ספור ההשלכות והתוצאות, שעשויות להיות להליך, נדירות ככל שיהיו. יתרה מכך, גישת בתי המשפט היא כי חובת יידוע בהיקף בלתי מוגבל, לא תיטיב גם עם המטופל, אשר ימצא עצמו נחשף למידע רב מכדי שיוכל להתמודד עימו, כך שהדבר למעשה יפגע בהחלטתו, להגיע להחלטה מושכלת. בחינת השאלה האם אי מסירתו של סיכון מסוים הכרוך בביצוע הליך רפואי יש משום הפרה של חובת היידוע, יש לבחון את מידת שכיחותו של סיכון זה ואת מהות הסיכון המגולם בו, אל מול מידת דחיפותו של ההליך הנדרש, סיכויי הצלחתו והאלטרנטיבות המצויות בהערכתה של סוגיה זו על בית המשפט להידרש לבחינת השאלה האם היה מטופל סביר מסרב להליך שבוצע, באם היה מיודע בכל הסיכונים והעובדות הרלוונטיות, לאור הנסיבות שהתקיימו עובר לביצוע ההליך. בבחינה זו בית המשפא לוקח בחשבון את נסיבותיו הסובייקטיביות של המטופל המסוים בו בוצע ההליך הרפואי

רשלנות רפואית