מתי לא צריך הסכמה מדעת לטיפול רפואי

מקרים בהם לא נדרשת הסכמה מדעת לטיפול רפואי
סעיף 15 לחוק זכויות החולה קובע כי, מטפל רשאי לתת טיפול רפואי (פרט לטיפולים רפואיים מסוימים המוגדרים בחוק), גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל (א) במקרה שמצבו הגופני או הנפשי של המטופל אינו מאפשר קבלת הסכמתו מדעת ולא ידוע למטפל כי המטופל או אפוטרופסו מתנגד לקבלת הטיפול הרפואי וכן אין אפשרות לקבל את הסכמת בא כוחו או אין אפשרות לקבל את הסכמת אפוטרופסו אם המטופל הוא קטין או פסול דין. (ב) בנסיבות שבהן נשקפת למטופל "סכנה חמורה" והוא מתנגד לטיפול רפואי, שיש לתיתו בנסיבות הענין בהקדם, רשאי מטפל לתת את הטיפול הרפואי אף בניגוד לרצון המטופל אם ועדת האתיקה, לאחר ששמעה את המטופל, אישרה את מתן הטיפול ובלבד ששוכנעה כי נתקיימו כל אלה: נמסר למטופל מידע כנדרש לקבלת הסכמה מדעת, צפוי שהטיפול הרפואי ישפר במידה ניכרת את מצבו הרפואי של המטופל וקיים יסוד סביר להניח שלאחר מתן הטיפול הרפואי יתן המטופל את הסכמתו למפרע. (ג) בנסיבות של "מצב חירום רפואי" רשאי מטפל לתת טיפול רפואי דחוף גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל, אם בשל נסיבות החירום, לרבות מצבו הגופני או הנפשי של המטופל, לא ניתן לקבל את הסכמתו מדעת ונשקפת לחיי המטופל או לשלמות גופו סכנה חמורה

רשלנות רפואית