הרקע לתביעה
הוגשה תביעת רשלנות בגין הולדתו בעוולה של תינוק, אשר אובחן לאחר לידתו כלוקה בתסמונת "הלרמן שטרייף". בכתב התביעה טענו ההורים על כך שרופאי שירותי בריאות כללית. לא הפנו את התובעת לבדיקת שקיפות עורפית בשבועות 11-13 להיריון, בדיקה אשר הייתה יכולה לטענתם לאבחן פגמים משמעותיים יותר מהציסטות שנצפו בשבוע ה-15 להיריון; ועוד נטען כי סקירת המערכות המורחבת נעשתה באופן רשלני, משום שקיימים לפחות 7 סימנים דיסמורפיים אצל עובר הלוקה בתסמונת שהיה ניתן לזהותם בעת ביצוע הבדיקה. לו היה מתגלה לפחות אחד מסימנים אלו, הייתה התובעת מופנית לביצוע בדיקות נוספות או שהיה מומלץ לפניה להפסיק את ההיריון. לכתב התביעה צורפו חוות דעת מומחה לרפואת ילדים ולטרטולוגיה ושל מומחה לרפואת ילדים באשר לנכות ולצרכים הרפואיים והשיקומיים קודם לפטירתו של התינוק
טענות שירותי בריאות כללית
הנתבעת טענה, מנגד, כי היולדת קיבלה הסברים ומידע בדבר בדיקת שקיפות עורפית והופנתה לבצעה. אשר לסקירת המערכות המורחבת, הרי שזו בוצעה כראוי ועל פי סטנדרט רפואי סביר, אלא שלא היה ניתן לאבחן את התסמונת אצל המנוח וממילא שלא היה מקום להמליץ על הפסקת הריון וכי לא מדובר במקרה רשלנות רפואית שקיפות עורפית. לאישוש עמדתה הסתמכה הנתבעת על חוות דעת של מומחה למיילדות וגנטיקה רפואית, כמו כן הוגשה חוות דעת אקטוארית
הכרעת בית המשפט
בית המשפט פסק כי אף אם לא ניתן לקבוע פוזיטיבית שהבדיקה בכללותה בוצעה בהתרשלות, הרי בכוחם המצטבר של הנתונים שנמנו לעיל יש כדי לבסס מסקנה לכאורית, שאי אבחון ולו של אחד מהסימנים הדיסמורפיים מתיישב יותר עם ההנחה שיסודו בהתרשלות של הבודק מאשר עם ההנחה ההפוכה. מסקנה זו, כשהיא מצטרפת לחוסר הידיעה של התובעים באשר לנסיבות הספציפיות של האירוע ולשליטה של הנתבעת על מתקני קופת החולים והחפצים בתוכם, מקיימת את הוראת סעיף 41 לפקודת הנזיקין ומעבירה את נטל השכנוע להיעדר התרשלות אל כתפי שירותי בריאות כללית אשר לא הביאה ראיה של ממש לסתירת מסקנה זו ומדובר במקרה רשלנות רפואית שקיפות עורפית
הקשר הסיבתי
בית המשפט קבע כי יש להניח, כי ביצוע הבדיקה כהלכה היה מוביל לגילוים של הסימנים הדיסמורפיים ונטל השכנוע לסתור ממצא לכאורי זה עובר אל כתפיה של הנתבעת. והנתבעת לא הביאה ראיה כלשהי שלפיה תוצאת הבדיקה הייתה זהה גם לו בוצעה כראוי. ההיפך מזה: התובעים מצידם הרימו את הנטל הראשוני להוכחת קיומם של 4 סימנים לפחות בזמן הבדיקה. אין סיבה להניח כי הסתכלות בפרופיל העובר לא הייתה מדגימה את מבנה אפו הציפורי, את החסר בעצם האף ואת המצח הבולט. בדומה לכך אין סיבה להניח כי בדיקה מעמיקה יותר בחתך חזיתי הייתה מדגימה את האף הצר "עם נחיריים צרות מאד" בשל חסר בסחוסי הנחיריים וכן את גלגלי העיניים הקטנים ואת ארובות העיניים הקטנות
הפיצויים להורים
בית המשפט פסק כי חישוב הנזק בגין רשלנות רפואית שקיפות עורפית, יעשה על פי גישה כי אם הרופא התרשל, וכתוצאה מכך נולד קטין-בעל-מום, זכאי הוא לפיצויים כלפי הרופא, בין אם לולא הרשלנות היה נולד בריא, ובין אם לולא הרשלנות לא היה נולד כלל. אבות הנזק המזכים לפיצויים, והערכתם של אלה ייקבעו על פי אמות המידה הרגילות ונפסקו להורים פיצויים בגין כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים מאחר המנוח סבל בחייו מנכות קשה ביותר, הוא נזקק לאשפוזים ארוכים, לניתוחים ולטיפולים מכאיבים, והתמודד עם מכלול בעיות בריאות בתחומים שונים. אבדן השתכרות ב"שנים האבודות" של קטין
, עזרה וסיעוד בני המשפחה, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לטפולים, אשפוזים ובדיקות, הוצאות לרכישת מזון מיוחד, טיטולים וציוד מתכלה, הוצאות קבורה והלוויה, הוצאות ושכ"ט עו"ד
